יוצאים למסע

היום הראשון

שכבת י”א במסע לפולין, סיכום היום הראשון:

משלחת של 181 תלמידי שכבת יא באורט ביאליק ואוטובוס הורים יצאה לדרך אתמול בלילה למסע לפולין לאחר תהליך הכנה ארוך ומקיף וטקס פרידה מההורים בבית הספר. התלמידים קיבלו שי אישי מראש העיר ועם שחר החלו את מסעם על אדמת פולין .
היום הראשון בוורשה הוא יום לא פשוט והמשלחת עמדה בו בגבורה. המשלחת פקדה את בית הקברות בורשה , צעדה במסלול הגבורה מילה 18 עד לאנדרטת רפפורט שם שמעו התלמידים על המשורר והמורה יצחק קצנלסון ועל הקשרית פרומקה פלוטניצקה . בהמשך ברחוב ואליצוב ראתה שריד של בית מתקופת הגטו ודנה בחיים לפני הגטו ובתקופתו על וועדי בתים וציינה את יאנוש קורצאק ובית היתומים.
הילדים שמעו מהמדריכים על אדם צרניאקוב, יו״ר היודנרט של גטו וורשה על הרופאה עדינה בלאדי שוויגר וחיסול בית החולים לילדים, על מחלת הרעב בגטו ועל המחקר של ד״ר מליקובסקי על הרעב ועל המחתרות בגטו ומרדכי אנילביץ
ובבית הכנסת נוזיק שמעו על שמחה הולצברג, אבי הפצועים.
היה יום גדוש ומעייף.

היום השני

היום השני למסע המשלחת

המשלחת יצאה לדרכה הבוקר לעיירה היהודית טיקוצ׳ין וליער לופוחובה. במהלך הנסיעה שמעו התלמידים את סיפורו הלא יאומן של סבא של ים תורגמן ואת זכרונותיה ממנו.
בטיקוטין ביקרו בבית הכנסת של העירה ובכיכר העיר שמעו את סיפור תושבי העיירה וגירושם ממנה, משם המשיכו לאורך הנתיב אותו עשו תושבי העירה עד לבורות המוות ביער לופוחובה.
יהודי העיירה טיקוצ׳ין הוצאו בלילה מבתיהם והובלו אל היער, נורו באכזריות ורובם הושלכו לבורות הירי ביער לופוחובה. בודדים הצליחו לברוח ובודדים נפלו אל הבורות כשהם פצועים, והצליחו לטפס ולפלס דרכם אל אוויר העולם לאחר שהיער התרוקן מן החיילים.

לאחר טקס מרגש ומלא מסרים שקיימו תלמידי אוטובוס B, שהוכיחו בגרות ואחריות וריגשו את כולם, המשיכה המשלחת לטרבלינקה.

טרבלינקה – מחנה שהושמד כליל ע״י הגרמנים על מנת להשמיד ראיות, המקום שאליו הגיעו היהודים, ומייד נשלחו אל מותם ושבו נרצחו כ-870,000 נשמות זכות.
‌ על המסילה המשוחזרת, התהלכו התלמידים בין 17,000 האבנים המנציחות את הערים, העיירות והכפרים שמהם הגיעו היהודים אל מותם, הדליקו נרות לזכרם, ועזרו לעומר יונתן למצוא את האבן המנציחה את העיירה של שכנו שאיבד בטרבלינקה את בני משפחתו, שמעו את סיפור המקום בו שולבו סיפור משפחתו של שחר צפדיה ואת סיפור משפחתה המרגש של דלית, המדריכה של אוטובוס C. הביקור בטרבלינקה הסתיים בטקס מרגש של אוטובוס A
ובשירת התקווה בגאון עם דגלים מתבדרים ברוח ועם קריאה עזה – ‘עם ישראל חי’.

ברגעים אלו המשלחת בדרכה למלון להתארגנות ולשיחות קבוצתיות ועיבוד חוויות היום.

היום השלישי

היום השלישי למסע – מחנה ההשמדה מאיידנק

המשלחת החלה את הבוקר בשעה 8:00 במחנה ההשמדה מיידאנק והופתעה מן הקרבה של המחנה לבתי מגורים, לא מאמינים כיצד החיים יכולים להתנהל לצד המקום שבו נקצרו חיים.
מכיוון שתאי הגזים נמצאים כעת בשיפוץ, הם קיבלו הסבר מפורט על דרך ההשמדה בגז, דרך שנחשבה ע״י הגרמנים ל״נקייה״. בהמשך נכנסו למוזיאון שמנציח את גבורתם של אסירים פולנים, התחממו מן הקור של מיידאנק ושמעו סיפורים מרתקים על גבורה של אסירים יהודים, ועסקו בשאלה – מהי גבורה ומיהו גיבור? במחנה נכנסו אל צריף שבו 40,000 נעליים; מאחורי כל נעל סיפור של חיים מלאים.
מצריף הנעליים עברו אל צריף הדרגשים ונדהמו מכך שכל צריף הכיל 700-1000 אסירים, ובכל דרגש ישנו 7 אסירים! בלתי נתפס כשחושבים על כך שבצריף אחד נכנסו כמות אנשים של 2 שכבות בבית ספרנו!!!
משם עברו אל המשרפות שאליהן הובלו הגופות מתאי הגזים ואל הר האפר, 7 טון אפר אדם!!! לא נתפס!!!!
ביציאה מן המשרפות, לצד בורות הירי ולמרגלות הר האפר, התקיים הטקס העוצמתי והמרגש של אוטובוס D. הילדים היו מרגשים וכיבדו בדרך ההגשה שלהם את הנספים שנשמותיהם נותרו ללא קבר והיו להם ללוח זיכרון.
לאחר יום עמוס רגשית הגיעה המשלחת לעיר קרקוב וערכה קבלת שבת חגיגית כמיטב המסורת מבית עם קידוש, שירי שבת וארוחה מושקעת מאוד, ולאחריה שיחות ערב לסיכום היום.

היום הרביעי

היום הרביעי למסע המשלחת לפולין

מזג אויר נפלא קידם את פני המשלחת היום בדרכה לפלאשוב, שם פגשו הילדים את הפנים השונות של האנשים בתקופת המלחמה: את אמון גת, מפלצת בדמות אדם, שהגה עינויים אכזריים והתעלל באופן אכזרי ביהודים במחנה פלאשוב, אך גם את פניו של אוסקר שינדלר, מחסידי אומות עולם, שהציל 1200 יהודים בפלאשוב.
בפלאשוב נחשפו התלמידים לעדותו של יעקב אנגלנדר, מנהל משלחת ההורים, שאביו היה אסיר במחנה פלאשוב, ובהמשך אוטובוס ההורים קיים טקס מרגש.
מפלאשוב הם יצאו לסיור רגלי בקרקוב: ביקרו באזור הגטו, בית המרקחת של תדאוש פנקייביץ׳, רוקח פולני וחסיד אומות עולם שסייע ליהודים בגטו קרקוב.
המשיכו לסייר ברובע קז׳ימייז, בבית הכנסת הישן ובבית הכנסת החדש, ושמעו את עדותה של שושי גרוך, מדריכת אוטובוס e שסיפרה את הסיפור של משפחת אימה. בדרך למכרות המלח, שמעו התלמידים שירים מהבית שהקדישו להם ההורים ואף זכו למעט זמן פנוי בקניון, רגע לפני פעילות הערב הפגתית שתוכננה עבורם.

היום החמישי

יום חמישי למסע

יום ארוך, מלמד, לא פשוט רגשית ומורכב עבר על תלמידי המשלחת. מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו.
התלמידים נכנסו לאושוויץ דרך השער המוכר ״העבודה משחררת״. עברו מבלוק לבלוק, ובכל אחד מן הבלוקים נדהמו מעוצמת הרוע האנושי, מן השפל שאליו הגיעו הנאצים ועוזריהם. הם נכנסו אל תאי הגזים שבמבואה אליהם נמצאים חדרי ההתפשטות – שם את הגופות שהומתו בגז העבירו ישירות אל המשרפות. מראות קשים של ערימות שיער, אסופת חפצים אישיים, כלי מטבח שנותרו עדות אילמת.
בהמשך הגיעו לחדר יזכור, שם ציינו את שמותיהם של בני משפחה קרובים ומכרים שניספו בשואה בטקס אינטימי של חברי המשלחת – יהי זכרם ברוך.
מאושוויץ 1 עברו התלמידים לאושוויץ 2, שהוא מחנה בירקנאו.
שמעו את עדותו של אבי מונצרש, מורה בבי״ס ומדריך אוטובוס b. אבי סיפר על הישרדותה של אימו במחנה אושוויץ-בירקנאו ועין אחת לא נותרה יבשה. התלמידים שמעו הסברים מלמדים ועדויות מוקלטות וכמו כן התוודעו לסיפורי עדות של חבריהם למשלחת.
הסיור במחנה הסתיים בשרידי הקרמטוריום המופצץ ובטקס מרטיט לבבות של אוטובוס e.
בסיום הטקס קיבלו כל חברי המשלחת סיכות יזכור וורדים שאותם הניחו על האדנים של פסי הרכבת.
המשלחת כעת בדרכה לרדומסקו, העיר התאומה של קריית ביאליק.
היום בערב, אחרי השיחות הקבוצתיות יקבלו הילדים חיבוק אוהב וחם מהבית שיחזק אותם בתום יום עמוס רגשית.

היום השישי

היום השישי למסע

המשלחת החלה את הבוקר בבית העלמין בלודז׳ שבו, לצד קברי פאר של היהודים העשירים בלודז׳ מצויים קברים רבים של יהודים שמתו בהמוניהם בגטו ונקברו בחטף, ללא מצבה, לעיתים ללא ציון שם.
בתום הסיור סיפר רמי פורת, מנהל המשלחת את סיפור הישרדותו של דודו במהלך המלחמה והעלה לשיחת טלפון מרגשת את אביו, שקרא קדיש על אחיו. לסיום, שרו התלמידים את השיר ״ארץ ארץ״ בגאווה רבה.
מבית העלמין נסעו התלמידים לאנדרטת הלב השבור, אנדרטה המנציחה את הילדים בני שנתיים עד 16 שנספו במחנה הריכוז לילדים שהוקם בעיר.
משם המשיכו לרדאגסט, תחנת הרכבת בעיר שממנה שולחו היהודים למחנות ההשמדה חלמנו ואושוויץ. בתחנת הרכבת קיימו תלמידי אוטובוס c את הטקס השישי והאחרון במסע – טקס מרגש ומכובד שנעל את סידרת הטקסים, ששה במספר לזכרם של ששת המיליונים שניספו בשואה, ושילב את השיר “לו יהי” המסמל את העתיד של עוצמה שגשוג ופריחה של מדינת ישראל – כמה אופטימיות יש במילה “לו יהי”.
טרם הטקס שיתף שדמי אופיר רכז השכבה את התלמידים בסיפור החיים של אימו – שהופרדה עם אחותה מאימם בגילאי 3-5 – מזרחית לקרקוב ונמסרו למשפחת איכרים גויים בכפר סמוך בכל תקופת המלחמה.
התחנה האחרונה בסיור היתה פארק השורדים שבו מונצחים חסידי אומות העולם הפולנים. במקום סיפרה דלית, המדריכה של אוטובוס c את סיפורו של חמה שניצל בזכותם של פולנים שהוכרו כחסידי אומות עולם ע״י יד ושם.
המשלחת בדרכה למלון לארוחת ערב חגיגית, שבה יתארחו קברניטי העיר רדומסקו, העיר התאומה של קריית ביאליק ובגמר הארוחה יפגשו כ-80 תלמידים מהעיר רדומסקו למסיבת ריקודים משותפת ולתדרוך לקראת החזרה הצפויה הבייתה.

היום השביעי

סיכום יום המסע האחרון

את ארוחת הערב אתמול סיימה המשלחת במסיבה סוחפת עם בני נוער פולנים בלובי של המלון, שהתמלא בהמון שמחה ואפילו… בשירים ישראליים.
היום… היום האחרון של המסע בבית העלמין היהודי ברדומסקו, העיר התאומה של קריית ביאליק. במקום מצוי קברו של הצדיק ר׳ שלמה רבינוביץ׳. יש המאמינים כי תפילות ובקשות אשר נישאות במקום, מתגשמות. תלמידינו כתבו פתקים שאותם הניחו בחלקת הקבר.
משם נסענו לרחבת בית הכנסת בעיר וקיימנו טקס בפני מכובדי העיר ותלמידי תיכון מרדומסקו.
בסיום הטקס קיימנו טקס ״לכל איש יש שם״ שבו הקריאו תלמידים את שמות בני משפחותיהם שנספו בשואה, כשהקהל משיב ועונה: ״יהי זכרם ברוך״. המשכנו את יומנו במפגשי נוער שכללו ארוחת צהריים, מופע שירים וריקודים של בני הנוער הפולניים ומופע שירי ירושלים של המשלחת שלנו.
כעת הם בדרכם לארוחת ערב ולשיחות סיכום בבית מלון הסמוך לשדה התעופה. שעתיים של נסיעה לפנינו שאותן אנו מעבירים בשירה עם שביט והגיטרה.
לאחר הארוחה והשיחות יצאו לשדה התעופה בדרכם הביתה.